חמישה מיתוסים על כלבים שכדאי לשכוח מהם

שנת חיים של כלב היא כמו שבע שנות חיים של אדם? יש כמה מיתוסים שלמדנו לספר לעצמנו במשך השנים כשמדובר בכלבים, אבל האמת שונה לגמרי. הנה כמה מיתוסים שכדאי לנפץ

אחת הקלישאות האמריקאיות גורסת ש”אי אפשר ללמד כלב זקן טריקים חדשים”, כלומר בגיל מסוים ההרגלים שלנו חזקים יותר מכל דבר אחר ואנחנו מעדיפים את הברור והמוכר על פני חידושים ושינויים. אבל זה לא נכון. הראשונים שיגידו לכם זאת הם דווקא המבוגרים שבינינו. הם הרי כל הזמן לומדים וזה לא שונה כשמדובר בכלבים. יש עוד כמה מיתוסים שלמדנו לספר לעצמנו במשך השנים כשמדובר בכלבים והאמת או המציאות איך נגיד.. קצת רחוקות אחת מהשנייה. מוכנים להתחיל לנפץ?

1. אף יבש הוא סימן לכך שהכלב חולה

זהו כנראה המיתוס הגדול ביותר הקשור לבריאות הכלב. אם חשבתם שאף קר ורטוב הוא סימן לכלב בריא ואף חם או יבש הוא סימן למחלה אז אתם טועים. מקור המיתוס כנראה במחשבה שאפו הרטוב של הכלב מסייע לחוש הריח המצוין שלו וכשהוא יבש ישנה בעיה.

האמת: חום הגוף, לדוגמה, הוא מדד אמין יותר למצב בריאותו של הכלב. קורה לעתים שאף הכלב יבש, בעיקר אחרי שינה ואין לחשוש מכך.

2. פה של כלב נקי יותר מפה של בני אדם

יש בעלי כלבים שאוהבים את חיית המחמד שלהם כל כך שהם מאפשרים לה ללקק אותם, והרבה פעמים כשילדים נרתעים מליקוקי הכלב המבוגרים מרגיעים אותם במשפט “הפה של הכלב יותר נקי מזה שלנו”, אבל האמת שונה. המיתוס נולד כנראה מהמחשבה שכלבים מלקקים את הפצעים שלהם וגורמים להם להירפא מהר יותר בזכות הלשון המחוספסת והחיידקים שברוק.

האמת: פיו של הכלב מכיל שפע של חיידקים. הלשון היא איבר חישה חשוב מאוד והם מלקקים לא רק את עצמם אלא גם דברים עתירי חיידקים בפח האשפה או בגינה. בסך הכול, הפה של הכלב מכיל חיידקים יותר ממה שאתם רוצים לדעת. רובם באמת לא מזיקים לבני האדם, בטח כשמדובר בכלב בריא ומטופל, אבל אין צורך לחלוק עם חיית המחמד שלכם “נשיקות רטובות”.

3. כלבים רואים רק בשחור-לבן

ייתכן שבעבר מדענים לא ממש הכירו את עיני הכלב וסברו כי הם רואים רק שחור, לבן ואת גווני האפור שביניהם, רבים מאמינים גם כי כלבים הם עיוורי צבעים או לפחות רואים צבעים אחרת מבני האדם.

האמת: הסברה המדעית כיום היא שכלבים אכן רואים פחות גוונים של צבעים מבני אדם, אך הם מסוגלים להבחין בין שתי קבוצות של צבעים – כחול-צהוב-ירוק וכחול-אדום-סגול. זאת אומרת שכלבים רואים עולם די צבעוני. ייתכן שתכלת ייראה לכל כלב אחרת אבל הם בהחלט מסוגלים להבין בין חפצים שצבעם שונה, כמו לדוגמה אדום וירוק.

4. שנת חיים של כלב היא כמו שבע שנות חיים של אדם

בואו נגיד שעם תוחלת החיים העולה בקרב בני האדם כנראה שיש לחשב מחדש את המיתוס הזה, אבל זה לא באמת חשוב כי ההשוואה מיותרת מיסודה. הרי כלבים יכולים להתרבות כבר מגיל שנה, בניגוד גמור לבני האדם וישנם כלבים רבים שחיים 15 שנה ויותר. כלומר, רבים מהם מגיעים לגיל אנושי מופלג של 105 בערך, שוב – בשונה מבני האדם. כנראה שהקרבה שאנו חשים לכלבים והגדרתם כ”ידידו הטוב של האדם” גרמה לנו להאניש אותם גם מבחינה ביולוגית.

האמת: כלבים מתבגרים ומזדקנים בקצב מהיר בהרבה מבני האדם ותוחלת החיים שלהם שונה ומשתנה בהתאם לסוג וגודל הכלב, כך שאין אחידות בנושא ועל כן החישובים לא מדויקים בעליל. הם חיים את חייהם ואנחנו את חיינו.

5. כשהכלב מכשכש בזנב סימן שהוא שמח

אוקיי, זו חצי אמת. אכן, רוב הכלבים קופצים משמחה והזנב שלהם נע מצד לצד במהירות כשהם חשים התרוממות רוח ואושר רגעי, אבל האמת היא ששפת הגוף של הכלבים הרבה יותר מורכבת ממה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים.

האמת: כשכוש זנב הוא דרך התקשרות מורכבת ויש לפרש אותה יחד עם סימני שפת גוף נוספים שמשדר הכלב. לעתים כשכוש בזנב אכן יביע אושר, אך רצוי לא להביט רק בזנב, אלא גם בהבעת פניו של הכלב, בתנועות גופו, באופן שבו הוא הולך או רוכן ולהבין שלעתים תנועת הזנב היא חלק ממכלול סימנים שמשדרים פחד או עצבנות.

תקפצו לכשכוש,
סולמייט – אוכל לכלבים