תשע דרכים לגרום לגור כלבים חדש להרגיש בבית

הניתוק מהאם והמעבר לבית חדש וסביבה לא מוכרת הם אתגר גדול עבור גור. כדי להקל על המעבר ולגרום לו להרגיש בבית יש כמה דברים שחובה להקפיד עליהם

גור כלבים שובה מיד את לבנו. מבע פניו, פרוותו הנעימה, משובת הנעורים והסקרנות האינסופית גורמת לנו לרצות לחבקו, ללטפו ואם אפשרי – לאמצו. ההחלטה לצרף לחיינו גור כלבים היא החלטה משמעותית, גם בטווח הקרוב וגם בטווח הרחוק. זוהי חיית המחמד שאמורה ללוות אותנו במשך שנים, להיות עבורנו מקור של שמחה ונחמה, אהבה וקרבה.

גורי כלבים נשארים צמודים לאמם כשבעה עד תשעה שבועות ובערך בגיל חודשיים אפשר לאמצם. חשוב להבין שהניתוק מהאם והמעבר לבית חדש וסביבה לא מוכרת הם אתגר גדול לגור ועליו להתרגל לחיים חדשים עם אנשים שאינו מכיר בבית זר. כדי להקל על המעבר ולגרום לו להרגיש בבית יש כמה דברים שחובה להקפיד עליהם.

לבחור את הגור הנכון. הצעד הכי משמעותי שמשליך על המשך הדרך נעשה בכלל לפני שהגור מגיע הביתה. ברגע שהחלטנו לאמץ גור, צריך לבחור את סוג הכלב הנכון לנו. “פעולה זו תקבע כמה קל או קשה יהיה לגרום לגור להרגיש בבית”, אומר מאלף הכלבים רועי כץ, “חשוב להיפגש עם מאלף כלבים לפני שמחליטים לאמץ גור ויחד איתו לברר את סדר החיים בבית, מהו הניסיון הקודם בגידול כלבים, עם מה מסוגלים בני הבית להתמודד, מה הפער בין החלומות שלהם למציאות הצפויה. דוגמה קלאסית לפערים אלה היא כלבים האסקים שהרבה אנשים רוצים לגדל בבית אבל לא יודעים שזהו אחד הגזעים הכי פחות נוחים ולבית ומשפחה כי זהו כלב שנועד לרוץ ולגרור מזחלות. בחירת סוג הכלב הנכון לבעלים, ביתו ואורח חייו הוא המפתח להמשך דרך מוצלחת”. 

חשיפה מרבית לסביבה החדשה. ככל שגור הכלבים ייחשף מהר יותר ובצורה אינטנסיבית יותר לסביבה החדשה, כך הוא ירגיש מהר יותר בבית ויהיה נינוח ובטוח יותר. “הגור חייב לחוש כמה שיותר ולהיחשף לרעשים ומראות”, אומר כץ, “יש לצאת איתו החוצה כדי שיתרגל למוניות ולסקטבורדים, למעלית של הבניין, לצלצול באינטרקום, למוזיקה ועוד”.

להיעזר במאלף כלבים. אחרי שהתייעצתם עם איש מקצוע ואימצתם גור כלבים שמתאים באופיו לאורח חייכם ולסביבת המגורים שלכם, היעזרו במאלף כלבים כדי לקבל ייעוץ איך להתמודד עם נשיכות הגור, הצרכים שיעשה בבית, הפגיעה בחפצים ועוד. חשוב להבין שכל זה יקרה בכל מקרה ולא משנה מאיזה סוג גור הכלבים שלכם. תגובות נכונות מצדכם ימנעו מהפחדתו ויסייעו לכם להוות דמות סמכותית וחיובית עבורו.

להתרגל למציאות החדשה. כן, הגור ירגיש בבית אם אתם תרגישו בבית ותפנימו במהרה כי בפרק זמן שבין חודש לשלושה חודשים הבית תמצאו בבית צרכים ושתן וכלב שקופץ עליכם ומלקק ונושך ברכות כל דבר. רוב האנשים נשברים ומאבדים סבלנות בשלב שבו הגור פעיל מאוד, הורס רהיטים ועושה צרכים ברחבי הבית. אם אתם תתרגלו למצב החדש גם לו יהיה קל יותר להתרגל לשינוי. סבלנות ואורך רוח הם קריטיים בשלבים הראשונים של מערכת היחסים החדשה בבית. 

פינה משלו. “כבר עם בואו של הגור לביתו החדש רצוי ליצור לו מקום משלו, מרחב מחיה אינטימי עם מיטה וקערת מים”, ממליץ כץ, “אפשר גם לתחום לו את השטח בעזרת כלוב אילוף או שער ילדים”. גור שלו פינה משלו ירגיש בה בטוח ושקט יותר ויתרגל מהר למקומו בבית. 

תנו לו צעצועים. גור כלבים הוא יצור סקרן ומלא מרץ וכדאי לאפשר לו לממש זאת בעזרת חפצים שברור לו כי מותר לשחק איתם. בגדים ישנים אינם צעצוע ולא מומלץ לאפשר לו ללעוס נעליים, כי זה יהפוך להרגל. “כדאי להרים למעלה כל מה שנמצא בבית ואנחנו לא רוצים שהגור יגיע אליהם”, אומר כץ, “מצד שני, כדאי לספק דברים שמותר ללעוס אותם כמו צעצועים או חטיפים לכלבים כי כל החודשים הראשונים של הגור הם חלק מהשלב האוראלי שבו הוא צריך ללעוס משהו. יש להרגיל אותו לכך שהצעצועים שתתם לו הם שלו ואיתם מותר לו לשחק”. 

להאכיל באופן מסודר. כלב שאוכל מספר ארוחות קבועות ביום בהתאם לגילו הוא כלב שבע, מרוצה ורגוע. יש שאוהבים לחלק בחודשיים-שלושה הראשונים חמש ארוחות ואז להוריד לשתי ארוחות בגיל חצי שנה”, אומר כץ, “מעבר מהיר לשלוש ארוחות יכול לחסוך עשיית צרכים אינטנסיבית. כדאי מאוד שהאוכל שקונים לו יהיה האוכל לגורים הכי איכותי שהבעלים יכולים להרשות לעצמם ובשום אופן לא לתת לגור אוכל של בני אדם”. 

לתת לגור ספייס ויחס. “אם הגור ישן, לא להציק לו”, אומר כץ, “אם הוא אוכל אז לתת לו את הזמן והשקט. מצד שני, אם הגור מחפש מגע ואינטראקציה אז בהחלט ללטף, לחבק ולהעניק לו חום”.

עקביות. “כמה שפחות חשיבה עם פרשנות אישית של הכלב ככה יותר קל”, אומר כץ, “אם החלטתם שהגור לא נכנס לחדר מסוים אז הוא לא ייכנס, אם החלטתם שכשאוכלים הוא לא יהיה ליד השולחן אז להקפיד על כך”. בשלב שבו הכלב הוא גור הרבה אנשים נכנעים לרצונו ומוותרים, אבל אם תקבעו גבולות ברורים ומותר-אסור מובן, כך יהיה לגור ולכם קל יותר יחד. “להבדיל מילדים שבשלב מסוים אפשר להסביר להם בצורה בוגרת למה לא לקפוץ על המיטה, לכלב אין הבנה כזו. הכול שחור-לבן וככל שנהיה יותר ברורים כך זה יתנהל יותר חלק”, אומר כץ, “להחליט מראש מהם הגבולות שלו ולהיות עקביים מצד כל בני הבית, משום שיחס שונה מבני הבית עלול לבלבל אותו”.